נתתי לרוח להכנס הפעם
מוכת-לילה שכמותי מתאווה לדם
של אהבות שבורות, כזה שמגיע
רק משכול האזובים כל לב שבור בתקרת קרום העולמות.
ממה זה בעצם מורכב: תמידיות המגע: רצינות
האופן בו אני מסתתרת ממגעך, חרדה
לשמע סודות קדושים הנאמרים
בכיבוי מדורות הילדים. הם רוצים
ממני דברים מאוד מסוימים: אני
צל אנוש של חיזיון הרגע
מוזת הברושים החטובים
המיתמרים במעלי ירכי,
אנקדוטה לא ממומשת
של שיאים.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.