|
שם
כשקרניה של השמש
חדרו חרש חרש
בבת עינו זרחה
הסתנוורה הנשמה
נעתקה היא כולה
שם
היא הסתחררה
ניסתה להגיע לפסגה
בכל כוחה
ללא שום הצלחה
עד שלבו כאבן התקשה
שם
באין קול שומע
צעקתו נשמעה
גידופיו ניצתו
ואותה זעזעו
לבה נכווה
ולא השאיר לה בררה
שם
הוא בקצה אחד
היא בקצה האחר
נזכרים בזיכרון המר
לבה עדיין זכר
את התפרצותו
לבו עדיין כואב
על זעמו
שם
בקץ העולם
מתחת לכוכבים
שניהם נפגשים
עיניהם מצטלבות
ורק מצפות
לחוש זה את זה
ולקוות |
|
|
זה שלדילר שלי
גם כן קוראים
יגאל,
זה לא סמלי?
יגאל עמיר, סטלן
בגמילה, מחפש
סיבות להפסיק עם
הגראס המטופש
הזה! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.