לירון אבידר / טיסת לילה |
והיא מזמזמת
הם משוחחים
הקטנטן צוחק
ואני בוהה בתקרה
השכן נוחר
והוא שם בפינה מצייר
ואני קוראת את מכתבה
הוא ארוך
הוא מושקע
הוא משמח ומשוגע
בדיוק כמוה
ועצוב
ופוגע
קודר
ומצמרר
אבל אני שקטה
כי זאת טיסת לילה
לילה אחד היא עזבה
גם היא בטיסה
ילדה פורחת ותוססת
ג'ינג'ית מקסימה
ועיניי נצצו
ופי רעד
ואמי חיבקה
ואמי נישקה
האוכל בא
והאישה עברה
ואמי נרדמה
ולא בכיתי
ולא צווחתי
כי לא יכולתי
זה היה טיסת לילה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|