|
מסתכלת במראה
מאוכזבת אך נפעמת
לא בדיוק מבינה את הדבר שעומד מולה
מי עומד שם ומסתכל חזרה?
השמיים קודרים למרות שהציפורים מצייצות
שקט חד למרות שכל אחד מתעסק בשלו
עכשיו נותנים לה ספייס כשהיא הכי פחות רוצה
מתי כבר מישהו ייכנס ויציל אותה?
אף אחד לא נושם את האוויר שהיא נושמת
אף אחד לא עובר את הדברים שהיא עוברת
אף אחד לא חי אותה
אף אחד לא נוגע בה
היא לבד במערכה
מתיישבת על הרצפה האוויר נהייה כבד
אך הריאות כאלו קלילות שהיא מרגישה שהיא שוקעת
היא כבר לא רואה שום דבר טוב
כל הדברים הטובים מסתתרים מאחורי השדים והרוחות של העבר
בהרגשה בטוחה שהכל אבוד
מסיימת היא דבר שלדעתה נמשך כבר יותר מדי זמן
תחושת ההתרוקנות מתחילה להשתלט
על דבר אחד ויחיד מצטערת הכי
שלא תוכל לראות את הפרצופים של כולם כשיבינו מה הרגישה היא. |
|
|
יש שני זיליארד,
שלוש מאות
זיליון, ארבעים
ותשע
קויינטיליון,
חמש מאות ושתיים
עשרה מיליארד,
שלושה וחצי
מליון, קח או תן
מאתיים אלף,
חרגולים שחיים
ואני מי אני מה
אני
סיני |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.