הם שם, קיימים, נוכחים, חיים
ומה שהם יגידו לי לעשות אני אעשה
כי אף פעם לא יכולתי להגיד להם לא
לפעמים הם נחמדים, לא מפריעים, שקטים
אני בכלל לא מרגישה שהם שם, אני חופשיה
אבל אני מפחדת שמה הם יתעוררו ויגררו
ואני, אני לא יצליח להגיד להם לא
והיום בא, והם מופעלים, זה לא קשה
להפעיל אותם
קצת חום וזה קורה
ולמרות שהם פגועים, הם מלאי תקווה
מאמינים שיכול להיות טוב, המצחיקים
לא רוצה להקשיב להם, רוצה להשתחרר מהם, לא להתייחס
אבל אני פשוט לא מצליחה להגיד להם לא
והם מושכים אותי לתקווה
הם רצים לשום מקום
זה לא קיים
תפסיקו!
אף אחד לא מתחשב בהם, אף אחד לא מרגיש אותם כמוני
כולם משחקים אתם והם מתים
כן, לבסוף הם מתים
ואני, מה נשאר ממני?
אני הרי כלום בלעדיהם
הם תכלית החיים
ואני מתה אתם
אם רק הייתי יכולה להגיד להם לא...