אני קמה בבוקר, מרגישה רעבה
למשהו לא מוגדר, בוהה ומהנהנת
עוד יום עבר

בלילה... שונאת את עצמי בלילה
אוהבת אותך יותר
רואה אותך עם אחרת, חושבת שזה עובר
שונאת את עצמי בלילה
ובבוקר משהו אחר

לפעמים נדמה שאני חלק ממשהו נפלא
מסתכלת במראה וחושבת אני יפה
יוצאת החוצה לאוויר נפלא
אחרי לילות של אהבה מגיעים לילות שנאה

שוב מחשבות על היעלמות
להסתתר מאחורי הדמות
בריחה אל הדמיון מהבדידות

שונאת את עצמי בלילה,
אוהבת אותך יותר
כואבת על מה שהיה כבר מזמן

לפעמים נראה לי שהכל גדול עליי
ואני רוצה לשכוח
הזיכרון והדמיון מחזיקים בי בכוח
עבר ועתיד ואולי קצת הווה