אני משוטט וחוזר
יושב, ומשוטט לבדי.
מנסה לחזות בחיוכך
כמו גלי ים, נע בחופשיות.
אבל הפחד נשאר, כרוח שמפרידה להבות
ונותנת רווח, פורה, לא סדיר.
ואותו כוכב ששרט את שמי חיינו
מהול ברכת ה',
משקה את רחשי לבי
במין אופטימיות כמוסה.
ואז נזכר בשתיקה של עינייך,
זו שגרמה לי ההפך.
והלב מתמלא חום שכינתך,
ובחמימות לנצח מייחל. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.