אשמורת תיכונה סוחפת
כמו לתוך עולם אחר
דומה שכל חיות היום
חושפות עוד צד בוער
מתגלות לאור הלילה
חיות המחפשות ללא תכלית
את המילים המדברות
לשלל חושים ששוב צורחים אל תוך האפלה
מנסים שוב לבטא, בדממה רכה
את כל המסתתר לאור היום
את כל שרידי המועקה
אשמורת אחרונה סוחפת
למציאות אליה נתעורר
ופעמון השחר כבר גוער
במחפשי תכלית
זמן חושים אבד בעלטה
בין עשן מאמינים לתמונת רצון
כמו ננעץ אל החומה
של השעות המתות המציפות את הלילה
ומביט כמו מפספס, כמו קצרה ידו
מלבטא את כל נפלאותיו
מלהביע את כוחו.
חיות היום אבדו בלילה
שוכני הלילה שאגו
אל טרף ערמומי מכל
המסתיר עצמו מפני עצמו
ואולי זה עולמי
השרוי בחלומות
מכל מגוון חיות בריאה
למדנו אנו איך לטעות.
ואיך להתעלם. |