שתיהן מדליקות סיגריה ומעשנות כמו מטורפות
וקצת לפני שהסיגריות נגמרות, הן לא מחכות ומדליקות עוד
וככה הן יושבות אחת מול השנייה, אם ובתה
נושפות עשן וריח רע מהפה, תרתי משמע
האימא מקללת בלי הפסקה
עברו עליה חיים קשים, אבל עדיין זו לא סיבה
לרטון ולשלוח חצים מורעלים ולפגוע בכולם
היא טוענת שהיא הייתה כמו פרח, שהיא הייתה יפהפייה
שנים של מרירות שינו אותה
אפשר להבחין זאת בפניה ובגופה
הכיעור אכל כל חלקה טובה
בתה, כאילו הלכה אחריה, כאילו לא למדה
מהטעויות של אמה אפשר לכתוב ספר - אבל היא לא רצתה
לשמוע לאף אחד, להקשיב לאנשים שרצו בטובתה
היום היא גם אימא - לשני ילדים
וכמו שהתייחסו אליה - כך היא מתייחסת אליהם
כשהם שואלים אותה שאלות - היא לא עונה להם
כשהם מנסים לשתף - היא מסתגרת בעצמה
זה עצוב לראות ילדים גדלים ללא אהבה
וכך הן יושבות בכל יום שבת
אחת מול השנייה - ולא מחליפות מבט
האימא רוטנת ללא הפסקה
וכשהיא לא עושה זאת - היא מדברת על עצמה
ואף אחד לא יכול להשחיל מילה - היא לא מקשיבה
ובתה כבר התרגלה
הן יושבות אחת מול השנייה, אבל זה נראה
כאילו כל אחת יושבת לבדה
ובאמת - זה נדמה שהן לבד בעולם הזה
שאין אף אחד אחר
אין גבר בבית. אין בעל, אין חבר
הבת לא מדברת, אבל זוכרת
איך רק לפני כמה שנים היא הייתה מלכה
איך שיירות של בחורים חיכו מתחת לביתה
היא זוכרת שהטלפון צלצל אז בלי הפסקה
עולם ומלואו כאילו עבר מאז
כאילו אלה חיים אחרים מה שהיא חיה עכשיו
מי היה מאמין שהבחורה השמנה וחסרת הביטחון
זאת אותה אחת?
איך בתוך כמה שנים הכול השתנה
והיא נשארה לבד?
יום אחד אתה מלך
למחרת אתה עבד
אין נסיך באמצע
אין אפילו אדם רגיל
האימא מבלה את ימיה בבית אמה שנפטרה
אפילו נכס אחד לא רשום על שמה
שום רשת ביטחון במקרה שתיפול
יום אחד יכולים לבוא ולקחת לה את הכול
והיא יודעת
שהיום הזה קרוב
מעבירה את ימיה בצפייה בטלוויזיה ובשינה
וכשהיא במטבח -
המאכלים יוצאים לפי מצב הרוח
פעם מר ופעם מלוח
שום דבר אצלה לא בטוח
היא אחרי זה תתלונן שאין לה חשק
שכל מי שסביבה עצלן ורק היא זו שעובדת
אחרי האוכל היא תרגיש לא טוב ותלך להקיא
כך היא עושה. עושה את זה כבר שנים
בלילה, כשכולם ישנים
היא יושבת, מעשנת, ואפשר להבחין
בפנים עצובות, עייפות
בפנים שלא רוצות לחיות
ובלילה, בחלומות של הבת
היא יושבת בשולחן ומחזירה מבט
והן משוחחות על החיים, ועל גברים
ועל סקס, ונותנות עצות, ולא נכנסות אחת לשנייה בדברים
ובחלומות היא רזה ויפה
בדיוק כמו שהייתה
ואפשר לשמוע אותה נאנחת בעצב תוך כדי שינה
כי היא כבר לא כזו
היא יודעת - מה שהיה כבר לא יחזור
והן יושבות בשולחן, ומדליקות עוד סיגריה
אם ובתה
באוויר ריח של ריקנות
שתיקה ומועקה
וקללות
רק כאב שנשפך החוצה וכעס על העולם
חצים מורעלים שפוגעים בכולם
שתיהן לא מוכנות לשנות
שתיהן לא רוצות לחיות |