חולפת במהירות בקושי מסתכלת,
מתרכזת בשיער ועונדת שרשרת
לא מסתכלת לעצמי בעיניים,
רק מתכחשת בינתיים
לא עוצרת אף לא לשנייה
להתמודד עם הדמות שמולי במראה.

העיניים שלי הן כמו צדק,
דין ביני לבין ילדה טיפשה
שלא רוצה להבין את עצמה.
העיניים שלי כל כך ריקות,
הן רודפות אותי בחלומות
אני לא מסתכלת כי אני מרגישה
שהן יספרו לי מה אני מכחישה

אז בורחת מהן בינתיים
עד שיפסיקו לדלוף לי המים, מהעפעפיים
ואני אזכר שוב
שאתה בכלל לא חשוב
ואלך להתחיל מחדש.


-

כן כן אני יודעת
זה כתוב די גרוע
אבל הדברים הכי אמיתיים יוצאים לי ברגעים של סערת רגשות...