ולפעמים, בלילות, שבא לי לבכות
צצות לי מחשבות אבדניות
פשוט למות ולא לחיות
להפסיק לנשום, להפסיק להיות.
כי מה שווים החיים בלעדיך
בלי אהבה ובלי חיוך
בלי אותו רוך
רק צריבה עמוקה של כאב
דמעות של לילה.
ורק בלילות מופיעות הדמעות
קצת אחרי שנמאס לי לחיות
שבא לי למות,
להפסיק להיות.
דמעות של לילה שוב יורדות.
והילדה שוב דומעת, פוחדת
והילדה האבדנית כבר מתה
למות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.