התארחתי ביום שישי אחד באירוע בנוה אילן. מה יכול להיות יותר
יפה מחתונה למול נוף הרים פרחים ועשבי תיבול, איזה מקום מקסים.

באתי לסוף שעת קבלת הפנים, נורת ההתראה לא אותתה לי נכונה עת
הקבלת פנים כבר הייתה ריקה, זה אני אמרתי לעצמי בטח שלא
קייטרינג מכובד כמו "פישולים"
ישבנו לשולחנות, מלצרית פתחה כמה בקבוקי שתייה ונעלמה, זה שישב
לידי רצה לשתות אורנז'דה אבל נאדא! נול! אין מלצרית בכלל בשטח.
" בטח הלכו לתדרוך" אני מנחם את עצמי.
סוף סוף פתחו את ההגשה, אזרתי אומץ להיות ראשון. בכיף מלאתי את
הצלחת, המזנון חלבי, נו זה מה שהזמינו המארחים לכבוד צאת החג.

מה יכול להיות יותר נפלא מפילה דניס ופילה מושט?
מה יכול להיות יותר גרוע מ"פילה" כאשר הוא מלא עצמות?
לא הפעם הפסקתי להיות סלחני!!
נלך על סלט חצילים בטחינה שהיה מאוד טעים, הצליח להם אני ממלמל
לעצמי
אבל אין לחם.
מישהו נוסף אומר לי שצ מה עם הלחם?
" כבר מגיע " אני מבטיח
אבל נאדא נול  
אני כבר חסר סבלנות
אני קם ומסתובב
הנה באה מלצרית עם כמה לחמים
" או " אני אומר לה " תוכלי להגיש לנו קצת לחם" ?
"אני לא המלצרית שלכם" היא עונה
" המלצרית שלנו לא נראתה כבר חצי שעה "אני עונה לה
" אני כבר אדאג לכם"
היגיע לחם?
ממש לא גם לא מלצרית.
בקבוק האורנז'דה עדיין סגור, ואני סיימתי את הצלחת הראשונה או
לייתר דיוק העפתי אותה יחד עם כל התקרובת שאספתי.
לקחתי צלחת חדשה רק סלט חצילים כי כל השאר ממש מיותר לי ( בגלל
העצמות, בגלל הטעם) .
הפעם ניגשתי למרכז העניינים-
" מי זה מנהל האירוע שאלתי"
" אני "ענה לי באדיבות בחור עם עניבה
" אין לנו לחם בשולחן" אני אומר לו
" המלצרית מיד תביא לכם" הוא עונה
" בחור", אני אומר לו " תביט למרחב- אתה רואה מלצרית? אני כבר
מעל חצי שעה לא ראיתי מלצרית"
" באיזה שולחן אתה יושב?" שואל הבחור
"16" אני אומר לו
" מיד אני מטפל
לחם לא הגיע
כל כך מתאים להם השם פישולים
גרוע ??
הרבה יותר מגרוע.