סער בדש / ראה דרכיה |
אבל בחיים שלי
לא ראיתי, לא שמעתי
זה דיכאון פוסט-טראומתי
פשוט לנעול את הגלגלים
ולצאת החוצה
ההטפות
ההטפות נשמעות כמו מי במול
השמיעה שלי, כמו פעם, אבסולוטית
היא ניגנה מילים וביטויים
היא אפתה נגיעות
חיברה תמוכות לאהבה
כיסאות דביקים הם זבל
זבל לבן שצף מעל
עושים אותנו שמנים בפרופיל
ככה זה יותר יפה לך
תימהון מעושה עושה אותך נרצה
שקוף, ג'לטיני כזה
זיכרון יציב רוקע
תליון ממוסגר
קינאת נשים במסדרון הקמעות
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|