|
בחיים שלי
אבל בחיים שלי
לא ראיתי, לא שמעתי
זה דיכאון פוסט-טראומתי
פשוט לנעול את הגלגלים
ולצאת החוצה
ההטפות
ההטפות נשמעות כמו מי במול
השמיעה שלי, כמו פעם, אבסולוטית
היא ניגנה מילים וביטויים
היא אפתה נגיעות
חיברה תמוכות לאהבה
כיסאות דביקים הם זבל
זבל לבן שצף מעל
עושים אותנו שמנים בפרופיל
ככה זה יותר יפה לך
תימהון מעושה עושה אותך נרצה
שקוף, ג'לטיני כזה
זיכרון יציב רוקע
תליון ממוסגר
קינאת נשים במסדרון הקמעות |
|
|
-הלו? משטרה?
מדבר השר מאיר
שטרית! הפושע
הנמלט הזה שכולם
מדברים עליו,
אפרוח ורוד? אז
הוא כאן איתי!
בטיסה! תשלחו
לפה ניידת איך
שהמטוס נוחת!
-אה, אדוני...
יושבת לידך בובת
פרבי ורודה
ממקדונל'ס...
הבת של הטייס
שכחה אותה
פה...
-אתה בטוח, סנ"צ
כהן? או שמא עלי
לומר...נצ"מ
כהן?
-אתה יודע מה,
כבוד השר...
עכשיו שאני
מסתכל הדבר הזה
באמת נראה קצת
כמו אפרוח
ורוד...
טוב, שימו עליו
אזיקים,
חבר'ה... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.