דנה אוריאל / צעקה אילמת |
כך גם הלב שבפנים.
הם נעשים עיוורים, הם נעשים חרשים
האנשים.
את הצרחה האילמת אף אחד לא שומע
אבל בפנים את הנפש זה כל כך קורע.
העצבות חוזרת,
השתיקה לא נשברת.
רוצה לברוח, לעוף במרומים
לראות את הכל מרחוק, מבעד לעננים.
משאירים את הכל בחדר, בין ארבעת הקירות.
רק בלילות נשמעות הצעקות - עמוק בפנים
והיד בשלה, מסתירה את הפנים.
כמו הגלים, נשברים, נסוגים, מתנפצים,
ככה גם האנשים - ובסוף הם טובעים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|