וכששניכם תשתגעו, אני אעמוד בצד ואוכל ציפורנים.
ובשניה הזאת, אל תבואי, ואל תבקשי טיפול.
כי לי כבר עבר...

נשבר לי לבלות ימים בחדר לבד, בלי שמישהו יטרח לפתוח את הדלת
לבדוק שאני עוד נושמת.
ואין לי עוד כח להיות השק איגרוף שלכם, פשוט נמאס לי לספוג את
כל הכעסים על האימפוטנציה של שניכם.
מצידי, תאכלו אחד את השני.

ויודעים מה?
כבר עבר לי...

אני לא אהיה פה עוד הרבה.
מסיימת תיכון והולכת לשרת רחוק מהבית.
עם הייחס שלכם עוד יקראו לי חייל בודד.

ויודעים מה?
כבר עבר לי...

אתם קוברים אותי בעודי בחיים.
הביטחון שלי מנהל יחסיים עם השטיח.
ואני לא כועסת, או מאשימה.
אני פשוט לא אוהבת יותר.
ותקראי לזה שטויות של הגיל, אבל את יורה לעצמך ברגל.
בעוד עשר שנים, כשאיתי יהיה מיליונר בצהלה, ודנה תלך למצוא את
עצמה בארגנטינה, אני זאת שאשאר פה, ממוצעת לחלוטין עם ימבה זמן
לטפל בכם.
והכל יחזור.
מצידי, תאכלו אחד את השני.







ויודעים מה...