הילד חשב שהוא רואה אור מתקרב אליו אך לפתע האור נעלם. הילד
הלך בשארית כוחותיו למקום שבו הוא ראה את האור. הוא הרגיש שהוא
נוגע במים אך הוא ראה רק את  הנצנוץ של הגלים הנשברים למרגלות
ההר שהוא חי עליו.
הוא החל לגשש מסביב ופתאום חש במשהו חם. הוא אחז במה שהוא
הרגיש ומשך אותו אליו. הדבר הזה היה גופה. הוא חיפש את מקור
האור ונחתך  מזכוכית. הוא הרגיש את קוי המתאר של העששית וקלט
הבזק ברזל מהיר נע אליו. הוא התכופף וראה אדם עם יד אחת מנופף
בחרב. הוא התחיל לרעוד ועוד פעם האדם כיוון אליו את החרב.
הילד שאל את האדם מה הוא רוצה והוא ענה שאת ראשו. הילד החל
לברוח לעבר היער ולאחר מכן נעצר וחשב לעצמו.
"מה הוא רוצה לעשות עם הראש שלי?" האיש עם היד האחת החל ללכת
לכיון הנגדי והלך לחפש קורבן אחר.
הילד שקע במחשבות והלך לחפש את הגופה שהוא מצא קודם. הוא גישש
מסביבו וגילה את הגופה. הוא ניסה להדליק את העששית וראה מראה
מזוויע. הגפיים של הגופה הזו היו מסודרות בצורת כוכב כשבמרכז
הכוכב היה הראש של הגופה. מה שהוא הרגיש היה רק הבטן של הגופה.
הוא ראה את הגופה המרוטשת והתרחק משם. כשהלך הוא החליט לבדוק
מה הקשר בין האיש חסר היד לבין הגופה המרוטשת.

בינתיים בפסגת ההר ישבה הנשמה האפלה קורנה והסתכלה במעשים.
האיש חסר היד הגיע אליה והיא שאלה אותו למה הוא לא הביא לה את
הראש של הילד.
האיש חסר היד החל לענות לה כנשמע קול צליפה והראש שלו התגלגל
על הקרקע למרגלות קורנה.
קול הצליפה נשמע שוב כשקורנה נעלמה משם והשאירה שם את הגוף חסר
הראש של תימוס. קורנה חשבה לעצמה "אם הוא עוד לא למד שאצלי לא
מזניחים משימות אני אקח את ראשו במקום". היא החלה ליצור הילת
קסם סביב ראשה שלה וסביב ראשו של תימוס.  היא ינקה מהראש של
תימוס את המוח ואת הדם והשאירה רק את הגולגולת. כעת היא יכלה
להמשיך במשימה שלה. להשתלט על העולם שמתחת ועל העולם האתרי
שכעת היו בשליטתה של הנשמה המוארת רומניוס. הוא אמר לה שאם היא
תשיג את המוח של ילד או של איש חסר יד הם יהיו שווים
בכוחותיהם.  היא הגיעה לארמונו של רומניוס בצליפה נוספת. "שלום
לך, קורנה" אמר רומניוס "אני רואה שעדיין לא הפסקת עם הכניסות
הדרמטיות  האלו, ואם אפשר לשאול, מה מביא אותך לארמוני?" קורנה
ענתה לו שהיא מצאה את הדבר שיעשה אותם שווי כוחות.

הילד חיפש את האיש חסר היד והחל לטפס לפסגת ההר. הוא לקח את
העששית מהאיש וראה שנשאר בה שמן רק לעוד שעה. הוא טיפס במהירות
והתעלם מכל המכשולים שעמדו בדרכו. הוא טיפס על אבנים והחל לרוץ
לפסגה. כהגיע לפסגה הוא ראה את גופת תימוס ללא ראש והוא החל
לרעוד. לא עבר זמן רב ועלתה השמש. כשהביט לאן שהיתה גופתו של
תימוס  הוא ראה שהיא נעלמת ככל שאור עולה. כשהשמש יקדה בשמיים
כבר לא היה זכר לגופה והילד הלך אל הגופה השנייה וגם היא
נעלמה.

בארומנו של רומניוס החל קרב של קסמים, של כוח ושל עוצמה.
קורנה החלה להטיל לחש כובל כשרומניוס קטע אותה וקשר אותה
לעמוד. העמוד החל לנוע  וקורנה גרמה לו להתמוסס  ובכך להשתחרר.
היא זימנה דרקון אפל ורומניס החל למלמל מעין זימרור. שהוא
הפסיק למלמל הופיע שם דרקון זהב כל אחד מהם פקד על הדרקון שהוא
עצמו זימן לתקוף את הדרקון של השני. בשיסוע בטן אחד הדרקון
האפל החל לדמם ובשיסוע שני הוא נעלם ונארה רק טיפת דם ירוק
מהגוף שלו.
הדרקון הזהוב תקף את קורנה  והוא אכל אותה בעודה חיה. באותו
הזמן הילד החל להעלם ותוך שניות מצא את עצמו בארמון של
רומניוס. הוא ראה את הדרקון ושאל את רומניוס "איפה  אנחנו?".

רומניוס ענה במילים האלה "היכן שאתה כעת היתה נשמה אפלה
בעזרת טוב ליבך והאומץ שלך היא נפלה
אני ממנה אותך להיות ראש ראשי השרים
ואני אוכל לדאוג לאח וזוג הורים"
לקח לילד כמה דקות להבין ואז הוא פרץ בבכי איום. רומניוס הרגיע
אותו וזימן שני מבוגרים. הוא אמר ילד "תגיד שלום להוריך", לאחר
מכן הוא זימן ילד ואמר "תגיד שלום לאחיך החדש".
הילד החל לספר לרומניוס את קורותיו ורומניוס טיפל בילד והילד
חי עם משפחתו בארמונו של רומניוס ורומניוס לקח את המשפחה תחת
חסותו.