מגולגלת במעטפת חתומה
עלומה בתוך קפלי שמיכה שחורה
צופנת סודות פרטיים, אפלים
וטוב לי, חם לי ונעים

לא, אל תדליק שום אור, לא רוצה
יש יותר מדי דברים באור זריחה
וכמו עש באור יוקד
מתקשה להתמודד

לא, אל תפתח חלון, לא כדאי
האור הצח קר מדי
כך תמיד בורחים כל הסודות
מסוכן לנער שמיכות

לא, אל תאמר מילה, מיותר
קל יותר לדבר אל זר
והשקט מנחם, הוא כה מוכר
למלים יש כח כה אכזר

לא, אל תבוא קרוב, מסוכן
זה הגבול שלי, וזה עד כאן
ופרידה תמיד דבר אכזר, מכוון
פצע לא מגליד עם הזמן