הוא ניגש אליה לאט
כמו שעצר אותם בפתח הבית
הפשיט אותה מבגדיה
נזכר איך קרע את התמונות מן הקירות
השכיב אותה על המיטה
והם היו מולו על הברכיים
חדר אליה לאט
עם הקת של הרובה, היכה אותם בראש
היא אמרה לו
אהבה זה לחזקים, מלחמות זה לנמושות
והוא הסכים איתה בכל מילה
רגע לפני שבלע את הכדורים
הוא סובב אותה אל הצד השני
והיא ביקשה ממנו לאט
שמע אותם צועקים
" בבקשה לא, אל תעשה את זה חייל"
והוא נכנס בה לאיטו
מחשב כל פינה
לא כמו אז, שהוא זרק את החפצים שלהם מן החלון
אל הרחוב המסוגר
היא אמרה לו " תאהב אותי בלי הכרה"
והם ענו לו, שיעשו כל מה שיבקש
הוא התחנן אליה
ואותם אזק בכאב
הכל עולה, הכל יורד
אין מגבלות לרחמים העצמאיים
איש לא לימד אותו תכלית
היא יצאה ממנו בכוח
הם התיישבו על רגליים בפינה
עכשיו תבין היא אמרה
מלחמה זה לנמושות, אהבה זה לגיבורי התהילה
היא לקחה את הזין שלו ביד, וירדה לו בעדינות
הם אמרו לו איפה יש להם אוכל, ואיפה הם מחביאים את האוצרות
הוא ליטף אותה לאט
ולהם נתן סטירות
תאהבי אותי הוא ביקש
רגע לפני שבלע את הכדור האחרון
נזכר איך שיחק עם הרובה שלו
שיחרר כמה כדורים בחדר
אחד נפגע, שני מת
והיא ישבה שם בודדה
כל בכי, כל תנועה
לא נשמעה לשום מקום
זאת שעת האהבה היא אמרה לו
מלחמות אפשר לעשות בכל יום
היא אמרה לו, שהוא הכי טוב בשבילה
והוא נזכר, איך המפקד לחץ את ידו
השאיר אותה על המיטה
ואותם השאיר עם הזיכרונות. |
