זעקי, ארץ אבודה
כאוב מארץ יעלה קולך
כי אכלה חרב סביבך.
מחמס עשיו וישמעאל
תזעק אדמתך
מחרב ומאש ומדם.
חרב איש באחיו תאכל
ועלייך לא יחמול
לא אח, לא קרוב
ולא בן-דוד,
לא עוד.
במסגדייך תישאי כפיים אל על
ותפצירי בחאלד משעל
כי ינהלך במים, בלחם ובחשמל
וכי למובטלייך יספק עמל.
מחוץ תאכל חרב, ומחדרים
מגגותייך איש את אויבו ישליך ויחתוך לאיברים
ובבתי החולים, לא זורו ולא חובשו פצעים
כי בחדר הטיפול הנמרץ יחוסלו הפצועים.
ברוח ובאש נופך יואדם
ברחובותייך לא ילך עוד אדם
מחרב, מאש ומדם.
זעקי, ארץ אבודה
התפללי, ארץ ארורה
לאללה, למוחמד ולעשיו
לבן, לרוח הקודש ולאב.
זעקי, ארץ אבודה
זעקי, ארץ ארורה
זעקי, ארץ חמס
היי למשיסה, לבז ולמס.
ירושלים אל-קודס
16 ביוני, 2007 |
