מספר שבועות לאחר המעשה האמיץ
לאחר שרעדתי לך בבכי
את הסוד שאני
סוף-סוף מוכן להתגלות
(זקוק להכרה)
ופרקתי מולך, כאבי לב שהפכו לזהות
שלא ביקשתי
וחשפתי פחד, קראתי נואשת לעזרה-
תעזור לי
לתקן
אותי.

מספר שבועות לאחר המעשה האמיץ
השירים העצובים שוב מדליקים בי גחל, האוויר כנראה לא מפסיק
ללבות
המבטים תמיד שורפים, והנימה המוכרת בקול שלך
מזכירה לי את פעם, אותך לפני השיחה -
ואני רוצה לשכוח את כל מה שהכרתי
עד עכשיו.

אני קטנה
חולמת בגדול
ובכלל לא יודעת לדרוך על הקרקע.
מנסה להתאפשר,
להגדיל סיכויים
והכל רחוק ושביר, רחוק ושביר
עדין ושביר
כמוני.

קודם יכולתי לתלות (או לפחות לנסות) את המצב הקיומי שלי
בחסרונך

עכשיו אני פוחדת שגם איתך
גם בעזרתך
אני אבודה.

16.6.2007
תשאר, אבא, תשאר איתי.
אל תשאיר אותי בחושך.