האם באמת יש צורך להקדיש,
כשההקדשה היא כל כך ברורה...

לגבר שלי.


אני מתעוררת לאט, לתוך חום זרועותיו. מביטה בפניו ורכות
בעיניי.
גבר שוכב לצדי במיטה, מחבק אותי מתוך שינה, רגליי מסובכות בשלו
מתחת לשמיכה החמה.
גשם יורד מחוץ לחלון, נוקש על התריסים, הנרות עוד לא כבו, אך
אורם כבר הפך מעומעם. ואני מביטה בו, מחייכת לעצמי.
מעבירה אצבעות מרפרפות על לחיו, העור שלו כל כך רך. אני עטופה
באהבתו, בחום האינסופי שבו.
ואז הוא פוקח עיניים וחיוך נפרש על שפתיו.
אני מתכופפת לנשק אותו, נשיקה עדינה, לא ארוכה. ברכת בוקר
אילמת.
אני מרגישה את לבו פועם מתחת לאצבעותיי הפרושות. מקצב אטי.
"בוקר טוב, אהובתי", הוא אומר, מעביר את ידו על כתפי, מושך את
השמיכה עליי.
"בוקר אור, אהובי", אני משיבה, משעינה את ראשי חזרה עליו.
ידיי מחבקות אותו, מלטפות את גבו.
אני נושמת את הריח של הגבר שלי ומשתכרת ממנו.
הוא מושך אותי קרוב יותר, מחדיר רגל אחת בין רגליי, ידו מחליקה
על ישבני.
וכך, כשאני צמודה אליו, אני נסחפת לשינה מתוקה.

מתעוררת שוב, קצת מאוחר יותר, פוקחת עיניים באטיות ופוגשת
מבטו.
"לא רציתי להעיר אותך, את כל כך שלווה כשאת ישנה", הוא לוחש
לי.
אני מחייכת. האור חודר מבעד לתריסים החצי-סגורים. השעה בטח כבר
מאוחרת, אני חושבת. "אתה ער כבר הרבה זמן?"
"לא. התעוררתי רק לפני כמה דקות".
"מה השעה עכשיו?"
הוא שולח את ידו הרחק, מחפש את הסלולרי. "שבע וחצי".
"הממ... מוקדם ממה שחשבתי".
אני אוהבת שבתות שמתחילות ככה, לאט, בהדרגה. ימי החול תמיד
נראים כמו רוח סערה בבוקר, מאחרת בלי סוף, ממהרת. בשבת אפשר
באמת להירגע, לקחת נשימה, והכי חשוב - לישון.
עיניי בוחנות את הכתפיים הרחבות שלו, ידיי עוקבות אחר מבטי.
אין צורך במילים.
הוא מלטף את כל גופי, החל מהכתפיים והגב ועד לישבן, בעדינות
רבה כל כך, שההרגשה משולה למגע מרפרף של נוצה על עורי.
בהדרגה המגע משתנה, אצבעותיו מתעכבות על לחיי הישבן, חופנות
אותי לרגע, ושוב עולות אל הצלעות, מתקרבות אל השד.
נשמתי מתקצרת, אבל אני לא ממהרת לנוע. נהנית לשכב כך ולתת לו
לפנק אותי.
"העור שלך כל כך חלק", הוא לוחש ברכות, וצמרמורת חולפת בגופי.
"אני אוהבת את המגע שלך", לחשתי והבטתי בעיניו, מתרוממת קלות.
"אני רואה", הוא חייך, מבטו מתמקד על הפטמה הזקורה, ידו מרוחקת
סנטימטרים ספורים ממנה. "אפילו עוד לפני שאני ממש נוגע בך".
הוא דוחק בי בעדינות לשכב על גבי, ונשען על ידו לצדי...
צמודים לכל האורך, ירך אל ירך. שוק לשוק.
אצבעותיו הנעות על שדיי חופנות את הבשר הרגיש, וזרמים של תשוקה
מתעוררים עמוק בתוכי, ומתפשטים במהרה בכל תא בגופי.
האצבעות הגדולות שלו על העור החיוור, מראה כל כך מנוגד, וכל כך
נכון.
אני עוקבת במבטי איך הן נעות מטה, על פני הבטן שלי, מתקרב אל
הצומת בין רגליי - וחולף על פניו.
אני נאנקת כשהוא מעלה את רגלי לכיפוף, ומלטף את הירך
הפנימית... מתקרב, אך לא נוגע.
"אני אוהב לשמוע אותך", הוא לוחש על אוזני, חום נשימתו על העור
הרגיש של צווארי מעורר את כולי.
ידו נעה מעלה ומטה על פני הירך, בכל פעם מתקרבת אל הצומת שבין
ירכיי, ובכל פעם מתרחקת לפני שהוא נוגע.
אני מביטה בעיניו הכחולות, הן בוהקות בתשוקה.
אצבעותיי עוטפות את העורף שלו, מקרבות את שפתיו אליי, לנשיקה.
טובעת באוקיינוס הגועש של עיניו, עוצמת את עיניי רק כששפתיו
סוף-סוף נוגעות בשפתיי.
אני שוקעת בנשיקה שלו, שוכחת לנשום כשהוא יונק את השפה התחתונה
לתוך פיו.
כל כך הרבה עונג, כל כך הרבה עוצמה. רוצה לטעום את כולו, אבל
הוא לא נותן לי לזרז אותו...
התשוקה עוטפת אותי, כמו החיבוק האוהב שלו. אני אוהבת אותך,
ממלמלת לתוך שפתיו, אני סוגדת לך...
הוא מצמיד אותי אליו, שדיי נמחצים אל החזה הרחב, רגישים כל כך
למגע, מתחככים בעורו החשוף.
אני מתקמרת, מצמידה את עצמי עוד יותר קרוב...

רגליי מסתבכות ברגליו, עד שאני לא יודעת להבדיל ביניהן. אני
רוצה בו כל כך... כאילו לא בילינו לילה שלם רק מספר מועט של
שעות לפני כן, בסגידה האחד לגופו של השני...
רק בזכותך, אני חושבת לעצמי, רק בזכותך גיליתי שאפשר להיות כל
כך קרובה לאדם אחר. רק בזכות אהבתך, בזכות הביטחון השליו שלך,
זכיתי לגלות איך אפשר לאהוב באופן כל כך שלם... ולהיות נאהבת
חזרה.

אתה יודע היכן לגעת בי...
איך לעורר אותי ולהרים אותי לגבהים חדשים של תשוקה...
יחד אתך גיליתי עולמות חדשים של עונג...
עולמות שלא חלמתי שיכולים להיות קיימים...

המזרון שוקע תחתינו, כשאתה מעביר את כל משקל גופך עליי, אופף
אותי בחום שלך...
רגליי פשוקות תחתיך, מחזיקה אותך קרוב אליי. אתה מתחכך בי,
מענה ומענג בו זמנית. כל כך קרוב, אבל עדיין לא בתוכי...
אני יכולה להרגיש את פעימות לבך כאילו היו שלי, ואולי זה בכלל
הלב שלי? שהולם כך בפראות כאילו הוא עומד לפרוץ מתוכי...
שפתיך יונקות משדיי כאילו היית תינוק בן יומו, וחייך תלויים
בכך...
הרוך והעדינות שלך משתלבים עם הכוח הפיזי הטמון בשרירים שלך.
אני אוחזת בראשך, אצבעותיי מתפרשות בתוך השער הסמיך, מעודדות
אותך לינוק אותי... ללקק... ללטף... לענג...
אני צועקת את שמך כשאתה חודר לתוכי. ממלא אותי באהבה שלך...
בגוף שלך...
אני כבר לא יודעת איפה אני נגמרת ואתה מתחיל...
כגוף אחד אנחנו נעים...
בתחילה באטיות, אך התשוקה משתלטת עלינו, והמהירות עולה...
עם כל תנועה אתה מעמיק לתוכי, עוד ועוד... אני מרגישה את הקפיץ
נמתח, את העונג ממלא אותי.
מושכת אותך לנשיקה נוספת... מתגעגעת לשפתיך... לטעם לשונך על
לשוני.
מרגישה את השיא נבנה בתוכי... מתקרב עם כל הדיפה שלך...
כל כך צמודים זה לזה...
אני שומעת אותך גונח בעונג והצליל ממלא אותי בזרמים של
הנאה...
אני שוכחת את כל מה שמסביב, מתרכזת רק בך... בגוף החזק הזה
שלך... מוסרת לך את השליטה... מתמסרת לעונג הזה... מתמסרת
לך... רק אתה...
והתנועות מהירות עוד יותר... דוחקת בך לחדור עמוק לתוכי...
רוצה בשיא הזה שנבנה בתוכי... רוצה להרגיש אותך מתפרק...
רוצה לענג אותך כמו שאתה מענג אותי... לקחת אותך אל פסגת
התשוקה יחד אתי.
ידיך חופנות את ישבני, מצמידות אותי אליך, אתה שולט במקצב...
אתה קורא בשמי, בקול צרוד מתשוקה, אני פוקחת עיניים ומביטה
בעיניך - שהן השתקפות של עיניי, ואז אתה נוסק יחד אתי לפורקן
משותף...

אתה ממשיך ללטף אותי בעדינות, חיוך קל נסוך על שפתיך.
"אני אוהבת אותך", אני לוחשת, פשוט כדי להגיד את המילים
בקול...
מעולם לא ידעתי שאפשר לאהוב כל כך חזק... להיות כל כך קרובה
לאדם אחר.
"אני אוהב אותך", אתה לוחש לי חזרה, והחיוך שעל שפתיך מעמיק.

ושוב אין צורך במילים, אני משעינה את ראשי על כתפך, מאושרת כל
כך, כמו שרק אתה עושה אותי.
אני מקשיבה לפעימות לבך, לנשימותיך... ונרדמת שוב, בזרועותיו
של הגבר שלי...