|
אופיום / הילדה שרצתה להיות בודדה |
שלום
תזהרי יש תהום
אל תפלי לתוכה
גם לך נשמה
את נראית בודדה
יושבת בוכה
לא יודעת על מה
מחפשת תשובה
שלום
אני לא חלום
תדברי את אליי
תסתכלי על פניי
ובמה את בוהה
את נראית כה ריקה
מבטך כה עייף
ועורך מתקלף
ואולי נשמתך נמכרה
בתקופות מלחמה
לעוד ילד מסכן
שמחפש לו עוד קן
לילדה בודדה
שיושבת בוהה
על הקשת עצמה
מתמלאת בתקווה
את רועדת מקור
וכבר חושך שחור
לא אמרת לי מילה
ואני מחפש לי תשובה
כמו אבן שחוקה
שמזמן נזרקה
את קופצת למטה
בלי שום מטרה
אולי את אדם
שאיבד עוד אדם
ואולי את פצועה
מניפוץ התקווה
אבל עכשיו
אין שום משב
ולי אין תשובה
אך אני אותה כבר ימצא
ואולי נשמתך נמכרה
בתקופות מלחמה
לעוד ילד מסכן
שמחפש לו עוד קן
לילדה בודדה
שיושבת בוהה
על הקשת עצמה
מתמלאת בתקווה |
|
אם הנמלה חשבה
שהיא הצרצר,
והצרצר חשב שהוא
הנמלה...
האם זה אומר שהם
לא ישרדו את
החורף?
-זאולוג שחושב
שהוא פילוסוף. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.