|
פתח את עיניו
לעוד בוקר אפור
זרק קללה
וקם להכין קפה שחור
במראה שממולו
עמד אדם שונה
עם עיניים אדומות
ופרצוף מדוכא
כשיבלע כדורים
ויאבד תחושה
האם מישהו ישאל
לאן נעלם האדם המבולבל
ברחוב המלוכלך
בין הרבה אנשים
הוא הלך בשוליים
ידיו תקועות עמוק בכיסים
הוא ממשיך בדרך
לא ברור לאן ילך
חושב האם מתישהו
גם אליו מישהי תחייך
כשיחתוך את הוורידים
וגופו יתקרר
האם מישהו יתהה
לאן הלך האדם המדוכא
בלילה החשוך
על חוף הים
כוכבים בודדים
וגלים מתנפצים
הוא זועק לעזרה
בקול שקט
מתחנן מחר
להתעורר מת
כשיקפוץ מהגג
וטיפות הגשם ישתפו את דמו
האם מישהו יעצור
וינסה להוציא אותו מהבור |
|
|
ואז, פתאום,
בדיוק בשניה
שהרמתי
ת'תחתונים
והתכוננתי לצאת
החוצה ולחזור
לשיעור, ראיתי
אותו. ממש
מילימטר מתחת
לאף שלי.
מי היה מאמין?!
הסלוגן שלי,
שלי!!! רשום
בטוש אדום חזק,
במשתנות של
ביצפר!!!!
מבחינתי, זהו
שיא השיאים,
הגשמת כל חלומות
ילדותי!!
אנ'לא מאמין.
פשוט לא. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.