"את חרטה" הוא אמר, "נולדת ותמותי חרטה".
ולא משנה מה תעשי, לאן תפני או מה תאכלי מחר בבוקר,
תמיד תהיי חרטה. שלי או שלה.
תתחרט, תתחרט עד מחר.
לי לא אכפת, חרטה לעולם אשאר
לאן שלא אפנה, לאן שלא אברח
ולא משנה מה אוכל מחר בבוקר.
"את חרטה" הוא אמר. "נולדת ותמותי חרטה".
"אני לא רוצה יותר, תלך".
אבל אם הוא ילך ישארו רק כתמים
וחרטה. תמיד תשאר חרטה.
"ורוני היא כזאת... רוני,
היא פשוט רוני,
אין לה הגדרה מדויקת היא פשוט שונה כזאת,
השוני שאני אוהב."
מתחרט כבר? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.