כמו תמיד כשחם את מתפשטת,
את תתאימי בדיוק כמו כולן, גם את מיוחדת.

זה בוקר, ובזיכרון שלי בדיוק סיימת לדבר על חשיבותה של מגבת
טובה.
והנפש שלך גם היא עומדת שם כמעט לידך, רטובה.

אני מחפש בזיכרון שלי נקודות ציון שיוציאו אותך לחיים משל
עצמך,
שתוכלי לצאת מהנייר ומהראש שלי אולי גם לשם שינו להתלבש.

ובתמונה שלנו על החוף אני מצליח לראות רק אותי,
איך שהיה לי אז טוב , ובסוף אולי גם את היית אתי?
אני לא ממש זוכר והפנים שלך דהויות
את כמו צבעים של מים כמו ילדת גלויות,

כמו כל אחת שהסתכלה בי קצת אחרת.