פרולוג

הלילה פשעים חמורים יתכנסו בתוך הבית הזה
יתאגדו זה לצד זו כמו נרות נשמה כהים
סבר פניהם משועבד לינשופים קטנים,
רציתי לספר לך על כפריים שמרקדים
אבל לא הספקתי לפני שנסחפנו לחורים
רק עמעם-שקט עיוור צורח מעל הבית
מבקש אור


(אל הסקס)

רומנטית, אתה כמו עוגן כבול-אישה
אבל מתמיד בנסיעתך, ומבפנים שקוע גשמים
אני מכירה את הידיים היטב, גם אם פועלת
אתם בשדות לא מעובדים, מי חשבת שאני
ילדה עם זרת-ורודה, אישה עם עין פגומה
גם זה, אבל
זה לא נפסק

כשאני ביקשתי חושך
ביקשתי אור במערומיו
ביקשתי דברים ביד ולא יד בדברים
יד בגברים ולא גברים ביד
והנה, נשים שלמות
מהלכות ברחוב החדש הזה
אני יודעת שאתה אוהב ריח של מכוניות חדשות
ובריקנות הזו, עד שאתפשט מהריח
אהיה שלמה ונגוסה בקרקעיתו.

אז מה אם הפקרת את הגוף שלך
אם הרחקת ממנו אצבעות אחוזותזזית
אם זו שגבותיה דקות משלי
וציפורניה חדות משלי
גוברת עלי באהבת גופך
ומרגליך רק מצלילה מצולות
היא לא תאסוף את הריחות שלך
באף שלה כשתסיים
מאוד מהר


(ומחוצה לו)

כן, אני חושבת שאתה מפלצת
ולא מאלו שהחוץ התהפך להם עם הפנים
ברור לעין שאינך כזה, חתול-בית
שמרפה כניסותיו כמו היה מדחום פשוט
אין לך צידוק
אני מרגישה את הפנים שלך מתעקם
כמו כפל-זכוכית שבורה אל חזי
ויודעת

- - -

עכשיו כשאתה טווס מסורס זכוכית המגדלת הישנה
קורנת, ואני מתחתיך כמו מכונאית
בודקת בלמים
ואתה שופך גז

- - -

עכשיו כששתי אצבעותיך מנקבות חורים פתוחים
ושערות חזך כסיפון כסוף לדיילות העצובות
שפותחות לך
את דלתן את כמיהתן
תאכל מפיהן כמו היית אווז
והן מחזיקות לך פלחי לחם שבורים ויבשים
ומטות את מקורן לפי עיניך, חסרות המצפן
אל עיוורונך - מודדות בגריסים
את פניני לילותיך


פנים - pnim