|
בדיוק כשהפסקתי לנשום
והדמעות קפאו
והלב התרוקן.
בדיוק כשהתעצבתי מהחדשות
והחיים נעצרו
והעולם המשיך כהרגלו.
בדיוק כשהרגשתי את החנק בגרון
והפה התייבש
והעצב התיישב.
בדיוק כשהשמש פסחה מעליי
והצל היה כבד
והיה חשוך ואפל.
בדיוק כשחיפשתי אהבה
הגעת
והושטת לי יד.
בדיוק כשחיפשתי סיבה
הגעת
וליטפת בי כאב ישן.
בדיוק כשביקשתי הקשבה
בדיוק כשנזקקתי לעזרה
בדיוק כשהייתי כמעט
הגעת, ונתת לי אהבה. |
|
|
בהתחלה רק הייתי
קוראת. הייתי
מרחמת על כל אלה
שיושבים שעות
ככה - אמרתי שלי
זה בחיים לא
יקרה.
אחת בפגישה של
"מכורים
אנונימיים
לסלוגנים". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.