|
בדיוק כשהפסקתי לנשום
והדמעות קפאו
והלב התרוקן.
בדיוק כשהתעצבתי מהחדשות
והחיים נעצרו
והעולם המשיך כהרגלו.
בדיוק כשהרגשתי את החנק בגרון
והפה התייבש
והעצב התיישב.
בדיוק כשהשמש פסחה מעליי
והצל היה כבד
והיה חשוך ואפל.
בדיוק כשחיפשתי אהבה
הגעת
והושטת לי יד.
בדיוק כשחיפשתי סיבה
הגעת
וליטפת בי כאב ישן.
בדיוק כשביקשתי הקשבה
בדיוק כשנזקקתי לעזרה
בדיוק כשהייתי כמעט
הגעת, ונתת לי אהבה. |
|
|
דודו בא אלי
וביקש קצת קוק
אמרתי לו
דודינקה אתה
יודע שיש לי רק
גראס אז הוא
ביקש קצת גראס
אמרתי לו דודילה
אתה יודע שיש
יובש עכשיו גם
חורף וגם בלאגן
בגבול, אז הוא
שאל אם יש לי
כדורים,
הזדעזעתי אמרתי
לו דודו אני לא
מחזיק כימיקלים
דיברנו על זה
לא?
אז הוא ביקש
אקונומיקה
נתתי לו, אני לא
מסוגל לסבול
כימיקלים.
ד"ר מישה רוזנר
הרופא האישי שלי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.