אינני יודעת מיהו זה שאוהב בך,
פרח בר מתוק שלי.
אני טומנת את פניי,
ובאפי ניחוחו הפלאי של תבלין זר.
כשעיניך בעיניי,
אתה יורד מהסירה שמביאה אותך מאי רחוק בים צלול.
בהתערסלותך העצלה, המשיית,
אמון שהוא השאלה והתשובה.
שפתך נהירה לי,
אך לעולם לא אדע מהו זה שבזכותו אתה חוזר אליי.
וכשאתה חוזר אליי,
שמשי וחם ומבושם בריח השדה -
אני יודעת,
שלעולם לא תחזור לראות את איתקה שלך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.