|
Melodramatic metaphors
To paint you an image
Which scarcely shows
What it is I feel
Chisel and hammer
Hammer through the stone
To make a figure
That figure forever holds still
I hold it in my mind
For the wind blew the clay
And the rain washed that painting
And all I have left
are those metaphors I mentioned
Melodramatic -
almost fantastic
For it is only the degree
Which makes it so far fetched
Hyper and static
I am frantic
Looking for something
In those metaphors I etched
You may read what's written on the wall
The paintings and metaphors of those who knew it all
And yet those metaphors they bear a flaw
For they don't reach that which is raw
A stroke with a brush
Or just a stroke of luck
If ever you saw
What I felt inside
A rhyme or a riddle
The strings of a fiddle
The deeper they cut
The more satisfied
The harder I try
The further I get
Away from words
That describe how it felt
The louder I shout
The dumber I am
Deaf to my emotions
My own emotions are my own death
Melodramatic metaphors
To paint you an image
Which scarcely shows
What it is I feel
Chisel and hammer
Hammer through the stone
To make a figure
That figure forever holds still
I hold it in my mind
For the wind blew the clay
And the rain washed that painting
And all I have left
are those metaphors
I mentioned |
|
|
אז ככה: יהיה חג
כזה שבו יבוא
איזה איש שמן
בפיג'מה אדומה
על מזחלת שלג
מעופפת. הוא
יכנס לכל בית
דרך הארובה
וישים לילדים
מתנות בגרביים.
חוץ מזה כולם
יטעו עצים בתוך
הבית וישימו
עליהם כל מיני
נצנצים.
עכשיו תגידו לי
שזה שהמציא את
הכריסטמס לא
הוריד ראש לפני
שבא לו הרעיון.
האדמו"ר רוצה
מתנות בגרביים.
(ולהוריד עוד
ראש) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.