טיה מיי / אמת אחת |
היד שלי גיששה באוויר למצוא את שלה
שילבנו אצבעות ומבט מקביל אל האופק
שקיעה אחרונה, ידענו בלבנו
כמו מתאבלים על ערש דווי
ביקשנו לחייך וצחוק פרץ החוצה
כשהפך לבכי התהדקה האחיזה
"אל תעזבי" קראתי לשמש
מאותו רגע של חושך
לא ראיתי עוד את פניה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|