|
הריח שלה אפף אותי
היד שלי גיששה באוויר למצוא את שלה
שילבנו אצבעות ומבט מקביל אל האופק
שקיעה אחרונה, ידענו בלבנו
כמו מתאבלים על ערש דווי
ביקשנו לחייך וצחוק פרץ החוצה
כשהפך לבכי התהדקה האחיזה
"אל תעזבי" קראתי לשמש
מאותו רגע של חושך
לא ראיתי עוד את פניה |
|
|
ראיתי שתי פרחות
שישבו
באוטובוס.
אחת עשתה קולות
"וויאו, וויאו"
של ניידת
משטרה.
השניה אמרה:
"די, תפסיקי
לשיר!" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.