|
הפעם
ראיתי אותך אחרת
והנה גם בך יש יופי
אשר מתגלה
בעיקר כאשר
מביטים בך מלמעלה
(בפעם הקודמת,
הייתי בתחתית)
הרדיו ניגן לכבודך
טראק של "אינפקטד"
ואת נפרשת לפניי
רכה ופשוקה
מנצנצת באלף אורות
הו, חיפה
אני כבר מוכנה
לתת לך
הזדמנות שנייה
אני כבר מכירה את הגוף העירום שלך
די טוב
אני חושבת שבאופן לא מודע
אני נוטה לשנן
גופות עירומים כשהם מזדמנים לי למיטה
הוא דווקא יפה
הגוף הזה שלך
למרות שאני חייבת להודות
שאני עדיין לא מבינה
מה מתרחש אצלך
(אם בכלל)
בעיקר,
צפונית לצוואר
הי משה,
בוא נחפור בזה שוב
מה אכפת לך?
כבר עברנו על זה
ואחד על השניה
כל כך הרבה פעמים
אני מבטיחה לך
שהפעם זה לא יהיה
כל כך נורא
שמע משה, לא העזתי להגיד לעצמי
את השם שלך
כל כך הרבה שנים
בטח שלא לכתוב אותו כך
בכזו קלות
(הו, הנה הבחילה)
שב משה
אני שמה מים לקפה
איך אתה שותה?
אנחנו כבר שנינו
סוף סוף
אנשים מבוגרים
בוא נדבר על זה
(אני מבטיחה
לא לערב הורים)
בוא משה
מלא לי את החורים
בזיכרון
השנים עוברות ולי אוזלות האצבעות
שהתרגלו לסתום
ופתאום
אני רוצה לצעוק לך באוזן
אני חושבת ש
הידיים שלי רועדות
כי הן מלאות בכל מה
שהתייאש מלנסות
להתדפק על
מיתרי הקול
המחשבות זורמות
ישירות לקצות האצבעות
שבפרקיהן רפלקס הקאה
רגיש במיוחד
הידיים שלי רועדות (מפחד)
ובכל זאת,
אני מנתחת
(אזמל?)
אני סובלת מנזק ת-אונתי
(דפקו אותי מאחור)
אני ממתינה לשמאי שיחליט
אם לשלוח אותי
לתיקון
או שיכריז עליי
כאובדן גמור |
|
תסתמי, יא
פרענקית,
תסתמי.
אפרוח ורוד,
מציג את ברכת
השלום המקובלת
בלול. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.