New Stage - Go To Main Page

אור ליטמן
/
כשנהיה זקנים

אפריל 2007

יום אחד נמצא עצמינו לא ילדים,
פחות יפים עם ניסיון בחיים,
עוד הרבה זמן.
את חושבת שכשזה יקרה,
רגע לפני, כל החיים
נהיה מאושרים?
אני מקווה שהתכנית לא תתקלקל לי,
שגם עוד שבעים שנה כלום לא יחסר לי.

אני לא צריך שום דבר,
לא היום ולא מחר.
לא צריך להיות עשיר, עם אוטו ובית.
רק תגידי, זה נראה לך הגיוני,
שאת ואני,
נהיה מאושרים גם כשנהיה זקנים.

תהיה לנו דירה קטנה בגליל,
וגם כמה ילדים, שיצאו יפים כמוך.
ביום שבת הם יבואו עם הנכדים,
לבקר את ההורים הזקנים האוהבים.
אני מקווה שהתכנית לא תתקלקל לי,
שגם עוד שבעים שנה כלום לא יחסר לי.

אני לא צריך שום דבר,
לא היום ולא מחר.
לא צריך להיות עשיר, עם אוטו ובית.
רק תגידי, זה נראה לך הגיוני,
שאת ואני,
נהיה מאושרים גם כשנהיה זקנים.

האם את חושבת, שעדיין נהיה ביחד,
כשנהיה זקנים?
האם את חושבת, שככה נראה כשנהיה עייפים,
כשמאחורינו חיים יפים.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 28/6/07 13:33
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אור ליטמן

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה