אחר צורה נפשו תוהה
זיק מעלה לדמיון,
תר ברוגע יד תחליק
מסית לצד מכל עבר.
כמן- הסתם תשקע מפסלת,
בחפשה אחר טפל:
כי הנותר הנו הפרי
אשר הפך מאוויי.
לטש זך גורל חורץ,
באם שמחת הלב תיעור
והלק יוסיף חיים,
יתווסף לו אור?
לוטש מבט:
רואה מוגמר ורק החל יוצר דבר.
כמן- הסתם תשקע מפסלת.
15.6.07
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.