לא יכול להזיז לך פחות

שוקעת ברחמים עצמיים

ובוכה על משהו שבחיים לא יהיה לי,
אותך.
והקטע העצוב הוא שאני אפילו לא רוצה אותך,לא אוהבת אותך.
למרבה הפלא,
אני ממש צריכה תשומת לב.
אני ממש צריכה 'כאילו אהבה'
אני ממש צריכה את זה ממך.
כי זה רגיל לבוא ממך
לצלצל כשאני הכי צריכה.
לבוא אליך הביתה
להוריד את החומה
ולהאמין שאני אוהבת אותך.
סתם בשביל סקס
סתם בשביל להרגיש של מישהו
גם אם אני לא.

אני מורידה את הבגדים
ואתה נדהם ממה שאני עושה
למרות שאני לא מבינה ממה.
אולי כי אני ,סתם ,כאילו אישה
אתה עושה לי דברים שהרבה אנשים לא הצליחו לעשות.

ברגע זה אני מושפלת
אנוכית, אובססיבית
ובודדה
בשבילך

יותר נכון בשבילי, או בגללי. עוד לא החלטתי.

אני חייבת להפסיק לשתות בירה לבד.

אני תקועה באיזו דרמה,
בסגנון אמריקאי.
כזאת שתראה בטלוויזיה ולא תבין
מי לעזאזל המציא את התסריט,
ומאיפה הוא הפליץ אותו
כי זה כל-כך משעמם, לא מובן ודביק
שבא לך להקיא.

ואולי תישמע כמה בחורות בוכות.
ואם תראה
ותסתכל ממש קרוב
תראה שהבחורות האלו, הן בעצם אחת.
ושאני שם בוכה מסרט מטומטם
חסר עלילה
שהוא החיים שלי, החיים המשעממים שלי

ואני ממש לא רוצה לחזור לחדר
כדי לגלות שאף אחד לא שלח לי הודעה
אני רוצה לחיות את הסרט האמריקאי שלי.
בשלווה

למה אני לא החלום של אף אחד?