אני רוצה לקפוץ
אל תוך ערימת האשפה
הענקית הזאת
בחצרות הבתים
של ירושלים
איפה שקבורים
עשרות חתולים חיים
ורזים.
לצלול אל תוך כל הזוהמה והרקב
ששאלתי מפואטיקה מתורגמת
של משוררים מתים
כדי שבסוף אבקש
יד ארוכה שתושט אלי,
כי אני צריך את  היד הרכה הזאת
שתבצבץ אלי מתקרת השמיים
ותיקח אותי מכל המקומות
שאליהם אני שייך

בקיץ הזה שחוזר על עצמו במהופך
בפעם המי יודע
אני מתמלא אמונה
שגם במקומות שאין בהם קירות
החלונות יפתחו בעוצמה
מהרוח  
רק מהרוח
לבדה