אלפי נרות דולקים בתוך עלטה מוחלטת
רק נשימותינו צורחות
בתוך הדממה המעיקה
הן, וניגוני נבל
כל השאר - נותרו שתיקה

ובאוויר, ריח של יין ואהבה,
מפוזרים חיוכים ושכרון
לחישות מסתוריות, אנחנו לא מתעייפים,
אחר כך נקפוץ מהחלון

בתוך ספרים ישנים,
בתוך שפה שלמה,
מרחפת מעלינו רק מילה אחת -
תשוקה.

ומלבדה אנו אילמים...

מתכסים בעונג, נקשרים בחוט
לא יודעים דבר מלבד
אותנו
אני מחזיקה אותך חזק,
כי אנחנו נופלים
תוהים, אם כבר הגענו

מכושפים.

זו אשמות אחרונה,
תכף האור יעלה, ונשכח,
כמה היינו יפים