עם כלב זאב במקום שאיני מזהה
רחוק מהבית שכבר לא קיים
רחוב זר ששולט בו ריח של זבל
עיר מקרית מאד מטונפת

ברקע זעקות מפינה אפלה
אני מתקרב למרות שאני מוג לב
אולי מסקרנות
שני רוצחים אונסים זונה
והיא צורחת תשלמו לי
דם וזרע ניגרים מבין רגליה
והם מפחידים אותי

יש להם שיניים
אני מקיא את הפחד
וצורח אתם הזונות
אני יורק עליהם
הם נובחים עליי
נושכים אותי
קורעים חתיכות בשר ממני

כלב הזאב מנסה להציל אותי
והם אוכלים לי אותו מול העיניים
אני בקושי מספיק להתחמק
בזמן שהם טורפים

נגעל מעצמי על זה שברחתי
סלידה או שנאה עצמית
מספיק כדיי לגרום לי לחזור
ושוב אני מקיא פחד
הפעם עם דם

מיצי העיכול חריפים לי בגרון
אז אני יותר מפחד
ומקיא גם את עצמי מתוכי
אני מגיע בקושי
רואה שנשאר רק הזאב מהכלב

הוא אכל את שני הרוצחים
אונס את הזונה
שכבר ללא רוח חיים
והדם ניגר גם מפיה
אז אני צורח עליו
שהוא בן זונה
מאחל שהגיהינום יחכה לו עלי אדמות
והוא מחכה

עם שרידי בקבוקים שבורים
שהיו על הבטון ליד הפח
היאוש חותך לי את הורידים
נהנה מאיך שהזאב מדמם
מקיא דם עם מוגלה

שנינו מתים