11.5.07

תינוק אחד, יונתן, נולד ב-12.5.66, באחה"צ חם ורגיל בהחלט
בחולון. במשקל 3080 ג', שזה שלוש שקיות חלב ושקית 'במבה', עם
מעט שיער, שן אחת, ועור בגוון ירקרק.

הרופאים הניחו שיונתן ישנה את צבעו די מהר, ותירצו אותו
בעניינים רפואיים הקשורים לתהליך הלידה שההורים, דפנה וניר, לא
באמת הבינו אבל הנהנו בכל זאת והשתכנעו חלקית. אבל למען האמת,
ככל שעבר הזמן יונתן רק נעשה ירוק יותר ויותר. בגיל שנתיים קצב
השינוי הואט, אבל אז הוא כבר היה מספיק ירוק בשביל שלא יישאר
סיכוי שתחשוב שזו הזווית של האור, או הפינלנדיה של אתמול או כל
סיבה אמינה אחרת שלא להאמין שראית ילד ירוק.

הייתה ליונתן ילדות לא רעה, במיוחד בהתחשב בנסיבות. דפנה וניר
לא נטרו לו או לעצמם טינה על שנולד ירוק, ועזרו לו להתמודד כפי
יכולתם. בית ספר יסודי לא היה קל, חטיבה הייתה זוועה, תיכון
היה סביר - אבל לא יותר. באופן צפוי, עובדת היותו ירוק הוזכרה
לו לבקרים - ככינוי גנאי, או כסימן ייחוד, תלוי בתקופה ובמידת
החמלה של מנהיגי החבורה/קבוצה/כיתה בה זכה להיות חבר.

מיותר לציין שהמשפחה המורחבת התרגלה די מהר. כל שנה, כשהקרובים
היו מגיעים מחו"ל הם היו מתפעלים כמה הוא הוריק השנה, למרות
שכבר הפסיק להוריק בגיל 14, ושמר על גוון קבוע וירוק ביותר.
אבל זה לא הפריע לו כל-כך. הרבה דברים לא הפריעו לא כל-כך.

צבא, טיול בהודו, אוניברסיטה וכו'. קריירת בידור לא מוצלחת
במיוחד וגם לא יותר מדי ארוכה (לילה אחד במועדון הוציא לו את
הרוח מהמפרשים). נתן השראה לסיפור אחד או שניים. גר לבד.
התאהב, אבל תמיד היה לבד. לא כי היה ירוק, למרות שזה בטח לא
עזר. יונתן פשוט היה בחור שקשה לאהוב. לא שנאו אותו, אבל קשה
לאהוב.

גם יונתן, האיש הירוק, כמו כולם, הזדקן. כל המשפחה שלו כבר
מתה, או שכחה להתקשר פעם אחת ביום הולדת ועכשיו כבר לא נעים,
וגם זה קורה, אפילו לטובים ביותר. גר לבד בדירה קטנה, דיבר
מעט, עשה פחות. חיכה לשלווה של המוות שכבר לא הייתה רחוקה -
הוא כבר לא היה כל-כך בריא. בצוואה שלו הוא הוריש הכל לאיזו
עמותה עלומה ששכנעה אותו שזה הדבר הנכון. על המצבה שלו הוא
ביקש שייכתב "האיש הירוק".

אחר כך פרצה המגיפה. היא לא הייתה קטלנית, אבל היא הייתה
מהירה, ופגעה בכולם. היא לא חזרה אחרי הפעם הזאת, והיא הפכה את
העור של כל מי שנדבק בה לירוק, לצמיתות. יונתן נדבק בה גם, אבל
היא לא השפיעה עליו הרבה.

ההלם הציבורי עבר, חברות האופנה עשו את ההתאמות הדרושות,
המחקרים הרפואיים המקיפים יצאו לדרך, החיים שבו למסלולם. יונתן
נפטר בגיל 76, שבועיים אחרי שהמגפה שכחה.

על המצבה של יונתן לא כתבו "האיש הירוק". אבל גם לא כתבו שום
דבר אחר.