|
מוזר היה לי לרגע
האופן הסהרורי בו תחבת אפך
למקום השקוע בין
צוואר לכתף חשופה.
בנשימה שלך עקבות ברורים
לוויסקי
מלמל, "אני משתכר
מהריח שלך"
ריח סיגריות מהול בריח אישה.
החלונות החלו להגיר
בוקר
נשפך אל תוך החדרים.
חשופת חזה ותוהה
למה לא התמסרתי בעצם
ולמה צרם לי כל כך
טעמה של
נשיקה חדשה.
הגוף לא יודע להכיל
מגע
בלתי מוכר
הנשמה יודעת לזהות
בחדות קלינית
מלמולים מנקרים של
אשמה.
סתם פולנייה. |
|
|
בן אדם עומד
ומטיל את
מימיו,
עליך, עלי ועל
על ידידיו.
האם הסוף יהיה
טוב, וגם אנחנו
נשתין עליו?
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.