יושב לבד בחדר
מביט על הכוכבים שבשמיים
אין שום כוכב
אין מי שישמור עליי
הולך לקרוא לך
אבל את לא עונה

אוסף לבדי את כל מה שהאשרת לי בלב
והנה זה כמעט מתפרץ
אני כבר מתפוצץ
מתפוצץ כי אין כבר מקום למה שאני אוסף...
מנסה למצוא דרך
דרך שאני לא אתפוצץ
ומצאתי
אכתוב שיר

מנסה רק להחזיק עט
להחזיק עט ולרשום שיר
שיר על אהבתי אלייך

דיי אני כבר לא יכול
מדוע, מדוע כה קשה לי?
אולי אני אכתוב בכל זאת
כי אני לא יכול

תגידי איך אני אפטר מהאהבה הזאת?
אהבה הזאת, מה היא רוצה?
מאיפה האהבה הזאת באה?
האהבה היא דבר טוב או רע?
אהבה צריכה להכאיב או לשמח?
אולי אהבה זה בכלל משהו שלא קיים?
מי יודע מה היא אהבה?

אני יושב לבד
יושב ושואל את עצמי את אותן השאלות האלו
השאלות הכואבות האלו
אני מנסה להבין מה זאת אהבה
אך אני חושב שיש לה כמה דברים...

האם אני אוהב אותך?
האם אני שונא אותך?
האם אני פשוט לא יכול בלעדייך?
האם אני צריך להעמיד פנים?
האם לשמור הכל בפנים?

אהובתי,
זה השאלות שאני נתקל בהם  בכל רגע
אני חושב שלא אשכח
אשכח אותך

האם אהבה אחת היא אותה אהבה של מישהו אחר?
האם אוכל לשפוך את דברי בפניך?
האם תחזרי להיות לצידי?
האם באמת אהבת אותי?
האם את אוהבת אותי?
האם אני חסר לך?

רק דבר אחד אדע
שאהבה היא דבר דיי רע.
אהבה יכולה להרוס.
היא כבר הרסה

הנה תראי בים
בים של האהבה כמה אוניות וספינות טבעו

ואדע עוד דבר
שאת נכנסת לחיי כמו סופה
והמפרשים שלי התחילו להניע את הספינה
אבל פתאום...

פתאום הרוח הפסיקה
ואני נשאר במקום ולא זז
קורא לך שתחזרי
אבל את לא חוזרת
את כנראה פוחדת מהגלים
את פוחדת כנראה שהם יטביעו אותי
אבל אין מה לפחד ...
כי גם אם הם יטביעו אותי
אני מבטיח שאצוף בחזרה...

לא אשכח את הרוח שהצילה אותי
אבל עכשיו אני עוד פעם בסכנה...
מחכה לשובך...
אבל עדיין אוכל לעזור לך להתמודד עם העננים להוריד אותם
מעליך...