היום הכל נגמר
נפסקו הדיבורים
נשארו רק צלילים עצובים
שמתנגנים להם בפסנתר
הם מתנגנים במקום המילים
ולי לא נותרה ברירה, אלא לוותר

לוותר על כל החום הזה
שנגע בי במשך זמן ארוך
לוותר על האהבה הזו, שהחלטנו להילחם עליה
אבל פתאום ביום אחד הכל נשבר
הכל חלף, עבר
כלום לא ישוב למה שהיה אז

פזמון:
למה השמיים כה אפורים?
למה העיניים דומעות בלי הפסקה,
ולא משמחה?
למה ללב אין מנוחה?
למה שוב העין שלי בוכה?

המציאות הזאת שוברת לי את הלב
המוזיקה הזאת מתנגנת בכאב
אני חושבת, מתבוננת בכוכבים
מדוע הכל נגמר כששניים אוהבים?

שואלת, אין תשובה
אותה הדממה שהייתה מההתחלה
ושוב אותה דמעה עצובה
נשלחת לשמיים, קוראת לעזרה

אך כלום לא משתנה,
אין לה הצלה, אין כל שוני
אותו כאב נשאר,
ועוד דמעה...

פזמון:
למה השמיים כה אפורים?
למה העיניים דומעות בלי הפסקה,
ולא משמחה?
למה ללב אין מנוחה?
למה שוב העין שלי בוכה?