|
הרבה חלומות
אולי סיוטים
בערפילי הדמיון
נעלמים.
כל הרגש נמחק
רגליים נגררות
אחר גוף עייף.
נפש שאינה קיימת עוד
רק יש בה לב פועם.
כמו מים שקטים
שזורמים וזורמים
כי צריך
בתוך נהר החיים
בדרך הטבע הכאובה
שעוברת ללא רוח
ללא סערה,
בשקט בשקט
בחלומות.... |
|
|
אז אמרתי
לה-וואללה את,
כבר עשרים שנה
אני גנן ועוד לא
ראיתי פרח יפה
כמוך
אז היא ענתה לי
-
וואללה כבר
שלושים שנה אני
מחרבנת ועוד לא
ראיתי חרא כמוך!
מיומנו
של ערס |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.