|
אנחנו נחכה
עד אשר הוא לא יוכל לשאת בנטל
אנחנו נחכה
עד אשר חבריו יעזבו אותו
אנחנו נחכה
עד אשר פניו ילבינו מבושה
אנחנו נחכה
עד אשר הוא ירעב
אנחנו נחכה
עד אשר הוא יתחנן לרחמים
ואז נאמר בקול ברור ובעיניים נוגות
"אנו מצטערים יש לנו שיקולים תקציביים". |
|
|
בואי אלינו בואי
אלינו אלינו
לים...
ואם לא לים אז
לדירה שלי!
ד"ר מישה רוזנר
מתגעגע לזאת
שאהבה את התל
אביבי וממתין
במספן ציוד בתוך
חדר האוכל קומה
מינוס שתיים
הקריה תל אביב. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.