התיקים כבר ארוזים...
מדקה לדקה
הזמן עובר,
משעה לשעה
שום דבר לא השתנה

זה הזמן לעזוב...
יום ועוד יום
איך זה שהכול, מתקדם לשום מקום?

ושנים שעברו
ושנים יעברו
אין פתק החלפה
ושום דבר לא השתנה

הכאב כבר ארוז...
וחלפו שבועות
וחלפו חודשים
וכל קיץ שנגמר,
וכל זמן שעבר
ועברו חורפים,
החיים ממשיכים

אי אפשר לעזוב
כשאין לאן לברוח
גם השמש מתחבאת, כשאין סיבה לזרוח

שנים שעברו
שנים יעברו
וכול מקום נראה זהה
ושום דבר לא משתנה

וחודשים... שבועות
וימים... ושעות
מדקה לדקה
משנייה לשנייה
הזמן עובר...
וגם אתה.