27.5.04

אולי יהא זה הזמן שישכיח מילותינו
אולי תהא זו העין שתדמע עד כאב
אולי יהיו אלו הגלים שיתנפצו בקרבנו
אולי, רק אולי, יהא זה הלב.

אולי רוחות ינשבו ויפשירו לבב
אולי עצים ישרקו מנגינות בין תזוזת ענפים
אולי השמש יצא ויחד אתו חיוך שובב
אולי יהא זה זיכרון שיבטיח רגעים יפים.

אולי תמונות מימי קדם יקרעו מסגרות
אולי הבטחות שנמוגו יצמיחו קרניים
אולי ילדות שאבדו - יצליחו הן לשבור קירות
כמו גם יצליחו להסביר עצמן ובלבד דרך עיניים.

אולי יד מקומטת תשאיר חותמה
אולי אוזניים יקשיבו להדהודי צעקות
אולי הלב אף הוא יצליח להשיב נשימה
אולי נלמד להבא כיצד להימנע מדליקות.

אולי ירח יצא ונביט בו בשתיקה נבונה
אולי נדבוק במוסר ונחייך כוכבים
אולי כשנגיע לקצה הדרך, נקרא קריאה איתנה
ואולי עוד לפני קץ הדרך, נהיה אוהבים.