3/2/06

זה בא והולך, ושוב בא והולך,
זה כאב רגעי אבל מחנק מתמשך,
ואם תשאלו אותי למה, כמה או איך,
אני לא אדע לענות, אני סתם אגחך.

זה בא והולך, ושוב בא והולך,
זה אמור לעבור אבל עדיין חותך,
אמרתי לה: עכשיו זה תורך,
ענתה: כמו שזה בא, כך זה ילך.

זה בא והולך, ושוב בא והולך,
רגע אחד את פה, רגע שני את אינך,
עם דמעותייך נזהרת לא ללכלך,
הרי בשביל מה, אם זה בא והולך?

זה בא והולך, ושוב בא והולך,
את מנסה לשנות, זה צעד עצום בשבילך,
ופתאום אין דמעות, כי למדת לחייך,
ואולי זה סופסוף את המכה ירכך.

זה בא והולך, ושוב בא והולך,
תני לי יד, הוא אמר, אני לא נושך,
ואני, אני מאמינה, בלי למה, כמה או איך
כי זה בא והולך, ושוב בא והולך.