|
הם לא מוצאים בך שום דבר
האמת גם אני עדיין לא
ממעטת לחייך כמעט ולא מדברת
נראה שאומרת שלום מתוך נימוס או הרגל
ולא מתוך כוונה כנה
לא יפה במיוחד, רזה יתר על המידה
ופנייך די ריקות וחסרות תווים
וגם בעינייך הכחולות את לא מרבה להתבונן
משפילה מבט והרצפה נראית כים חסר מערבולות
בימים האחרונים את משתמשת בבושם מסוים
הריח שלו מושך אותי אלייך ללא תנועה
אתמול שאלתי אותך "איזה בושם שמת היום?"
ואת ענית בשקט ובמבט מושפל כאילו מתביישת נורא
ואני בקושי שמעתי את קולך וגם לא הבנתי מה אמרת
ושנינו המשכנו בשלנו כל אחד והמטלות שלו
עדיין לא נרגעתי מהריח שנמצא באפי מספר ימים
היום שוב הגעת אם אותו הבושם
ושוב הריח הזה כשראיתי אותך
רק שהפעם הוא היה יותר מדויק וחודרני
כאילו הקפדת יותר לאחר ששאלתי אתמול
השתכרתי מהריח
ישבנו בחוץ והאוויר פיזר אותו בשלמות
התבוננתי בך בשתיקה המבטים שלנו נפגשו
ושוב השפלת מבט
רציתי רק לקום מהכיסא ולהתקרב אלייך
להצמיד את אפי אל צווארך הלבן
לנשום אותך חזק אל תוך ריאותיי
להרים את ראשי ולהביט בעינייך הכבויות
להניח את אצבעותיי על שפתייך וללטף אותן ברכות
ולדעת שמחר תגיעי עם אותו ניחוח מכאיב
כאב קצר ונעים. |
|
ספרתי את כל
האבנים בווילס,
אבל התבלבלתי
איפהשהו באמצע
גלמורגן.
תור, אל הרעם,
ברגע של חולשה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.