כשנגמרים כל השירים
באות המילים הבודדות
וקובעות עצמן על הדף
ממתינות.
אני מכניסה ביניהן
פה ושם נוף שובב
או ילדות נשכחת,
מטפטפת טיפות גשם בעונתו
או זיעת קיץ
מדי פעם פעימה או מבט עיניים מורעב,
קולות שירה
או גניחות תאווה
והשיר,
קופץ מן הדף
לבוש כולו גאווה,
מביט במראה
מחליק תלתל וכמה שורות
ופונה לו לאיזה בר
לשתות כוסית
ואולי אף לתפוס מעריצות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.